תכניות מימון ממשלתיות לחברות בתחום מדעי החיים

בתחום מדעי החיים, תהליכי הפיתוח ארוכים, בין אם מדובר בתרופות, מכשור רפואי או ביוטכנולוגיה. תחום זה דורש עמידה בדרישות רגולטוריות וההשקעה הכספית הנדרשת לאורך זמן גדולה. לרוב, קשה לגייס מימון עבור תוכניות בתחום זה ולעיתים קרובות קיימת הוצאה גדולה על קבלני משנה בחו"ל ועל ניסויים בבע"ח או בבני אדם.

לכן, דווקא לחברות מדעי החיים כדאי להיעזר במסלולי התמיכה של המדען הראשי. המדען הראשי בישראל מעוניין לסייע לחברות להפוך חדשנות ורעיון למוצר מסחרי, ועל כן משתתף בסיכון הטכנולוגי ומאפשר מימון גם של ניסויים קליניים. הוא אף מכיר בהוצאות רגולטוריות ומאפשר מימון של קבלני משנה בארץ ובחו"ל והוצאות הקמת מעבדה ושימוש בה. אין הגבלה לא על גובה התקציב המרבי שניתן לקבל מהמדען הראשי וגם לא על משך הזמן של הפרויקט ולכן מבנה זה מתאים במיוחד לחברות מדעי החיים שלא יכולות לתמוך בכל פעילות המחקר והפיתוח in house ומשתמשות בקבלני משנה.

תוכנית הוריזון 2020 באירופה מציעה מסלול מימון התומך בחברות קטנות ובינוניות ללא הצורך להתאגד בקונסורציום. המסלול מאפשר קבלת מענק של 70% מהוצאות הפיתוח המאושרות. אם מדובר על מחקר העוסק בוואלידציה של ביורמרקים והתקנים רפואיים דיאגנוסטיים ניתן לקבל גם 100% מימון, ללא תשלום תמלוגים, הגבלות IP או צורך בגיבוש קונסורציום. בתחום מדעי החיים, יש שני קולות קוראים אשר עשויים להיות מתאימים במיוחד – האחד עוסק בדיאגנוסטיקה והשני בביוטכנולוגיה בצורה כללית. כדאי לדעת שחלק מהפרויקטים במדעי החיים יכולים להיות מוגשים גם עבור הקול הקורא העוסק בננוטכנולוגיה ולכן בחירה נכונה של מסלול המימון יכולה להשפיע על המימון שתקבלו.

חברות ישראליות יכולות להגיש בקשות לתמיכה גם מגופים כמו ה-NIH-רשות הבריאות בארה"ב, וה-DoD משרד ההגנה האמריקאי. רוב תוכניות המימון של ממשלת ארה"ב פתוחות גם לחברות ישראליות ומאפשרות מימון מלא של הוצאות המו"פ ללא החזרת ההשקעה. בנוסף, קבלת "חותמת איכות" ממשלת ארה"ב על האיכות הטכנולוגית של הפרויקט פותחת דלת בפני החברה לגיוסים נוספים.